עורכת דין ותיקה, שאני מכיר שנים, פנתה אליי אחרי שלקוח שהיה איתה בסכסוך עסקי הגיש נגדה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. התלונה ייחסה לה מעילה בכספי לקוח.
הטיפול בתלונה
למדתי את התלונה ואת השתלשלות הדברים, והגשתי לוועדה תגובה מפורטת ומגובה במסמכים שדחתה את הטענות מכל וכל. בהמשך הגשתי השלמות בכתב ומסמכים נוספים, עד שהצלחתי לשכנע את פרקליטת הוועדה שאין מקום להמשיך בבירור.
ועדת האתיקה הארצית החליטה לגנוז את התלונה.
כשתלונה לוועדת האתיקה הופכת לכלי לחץ
זו לא תופעה נדירה. כשמתגלע סכסוך עסקי או אזרחי לגיטימי, יש לקוחות, ולפעמים גם מי שאינם לקוחות, שפונים לוועדת האתיקה כדי לפגוע בעורך הדין ולהשיג יתרון. לפעמים האיום בתלונה מגיע ברגע שעורך הדין דורש את שכר טרחתו או מודיע על סיום הייצוג.
גם תלונת סרק דורשת תגובה מקצועית ורצינית, ולעיתים קרובות היא עוסקת בתיק ישן שצריך לשחזר את פרטיו. ייצוג נכון כבר בשלב התגובה הראשונה יכול לסיים את הבירור לפני שהוא מתפתח להליך משמעתי.
הפרטים המזהים בתיק הושמטו לשמירה על פרטיות הלקוחות. כל תיק נבחן לגופו, ותוצאה שהושגה בתיק אחד אינה מבטיחה תוצאה זהה בתיק אחר.
