איומים
משפט אחד שנאמר בכעס יכול להפוך לתיק פלילי
תיק איומים נפתח לפעמים בגלל הודעה אחת, שיחה בטלפון או ויכוח שיצא משליטה. מבחינת החוק, לא צריך שמישהו ייפגע בפועל. מספיק איום בפגיעה שלא כדין, עם כוונה להפחיד או להקניט.
לכן בתיקים האלה אני מתחיל מהמילים עצמן: מה בדיוק נאמר או נכתב, מתי, למי ובאיזה הקשר. משפט שנשמע חמור כשמצטטים אותו לבד יכול להיראות אחרת לגמרי כשקוראים את כל השיחה.
העבירות
במה מואשמים בתיק איומים
תלונה על איומים לא תמיד נשארת בסעיף אחד. אלה העבירות שעשויות להופיע באותו תיק, והעונש המרבי שהחוק קובע לכל אחת.
| העבירה | איפה היא בחוק | העונש המרבי | מה אני בודק קודם |
|---|---|---|---|
| איומים | חוק העונשין, סעיף 192 | 3 שנים | המילים המדויקות, ההקשר, ומה אפשר להוכיח לגבי הכוונה |
| סחיטה באיומים | חוק העונשין, סעיף 428 | 7 שנים; 9 שנים אם המעשה נעשה מפני האיום | האם האיום נועד לגרום למתלונן לעשות משהו, או להימנע ממשהו שהוא רשאי לעשות |
| הטרדה בטלפון או במחשב | חוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 30 | 3 שנים | כמה הודעות, באיזה תוכן, ומה היה ביניכם לפני ואחרי |
| הפרת צו שניתן להגנה על אדם | חוק העונשין, סעיף 287(ב) | 4 שנים | מה בדיוק הצו אסר, ואם ידעתם מה הוא כולל |
העונש המרבי שקובע החוק. בפועל העונש נקבע לפי מתחם הענישה של כל תיק. לפי סעיף 24 לחוק העונשין, איומים הם עבירה מסוג עוון (עונש של עד 3 שנים), וסחיטה באיומים היא עבירה מסוג פשע.
מה אני עושה בתיק איומים
מהזימון לחקירה ועד ההכרעה
בתיק איומים לפעמים אין עדים, ויש רק שתי גרסאות וכמה הודעות בטלפון. ככה אני עובד:
לפני החקירה
נפגשים לפני שאתם מוסרים גרסה. עוברים על מה שנאמר ועל מה שנכתב, ומחליטים יחד איך לגשת לחקירה. שתיקה היא זכות, אבל יש לה מחיר, ואת ההחלטה הזאת לא מקבלים לבד.
ההקשר המלא
אני מבקש את כל השיחה, לא רק את המשפט שצוטט בתלונה: ההודעות שקדמו לו, התשובות של המתלונן, ומה קרה אחר כך.
חומר החקירה
לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לנאשם יש זכות לעיין בחומר החקירה. אני דורש את כולו, וכשצריך, פונה לבית המשפט.
הכוונה
סעיף 192 דורש כוונה להפחיד או להקניט. אני בודק מה אפשר באמת להוכיח לגבי הכוונה, ולא רק איך הדברים נשמעים כשמצטטים אותם.
הסדר או זוטי דברים
איומים הם עבירה מסוג עוון, ולכן תיק כזה יכול להיסגר בהסדר מותנה לפי סעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי, כשמתקיימים התנאים. במקרים קלים אני בודק גם את הגנת זוטי דברים לפי סעיף 34יז לחוק העונשין.
בבית המשפט
אם הוגש כתב אישום, אני חוקר את המתלונן על הגרסה שלו ועל הסיבות לתלונה, ומציג לבית המשפט את ההקשר המלא.
בתמונה אחת
שלושה רכיבים, ורק כולם יחד הם עבירת איומים
כך בנוי סעיף 192 לחוק העונשין. כדי להרשיע, התביעה צריכה להוכיח את שלושת הרכיבים.
איום, בכל דרך שהיא
במילים, בהודעה כתובה או בהתנהגות. החוק לא דורש שהאיום ייאמר פנים אל פנים.
בפגיעה שלא כדין
בגוף, בחירות, ברכוש, בשם הטוב או בפרנסה, של המאוים עצמו או של אדם אחר.
בכוונה להפחיד או להקניט
צריך להוכיח מה רצה מי שאמר את הדברים, ולא רק מה הרגיש מי ששמע אותם.
עבירת איומים, סעיף 192
3 שניםהעונש המרבי שקובע החוק. חסר אחד מהרכיבים? אין עבירה לפי הסעיף הזה.
כשהאיום נכתב בהודעה
וואטסאפ, SMS ורשתות חברתיות
סעיף 192 חל על איום ״בכל דרך שהיא״, כלומר גם בהודעה כתובה. בנוסף, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת, שימוש בטלפון או במחשב באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין הוא עבירה בפני עצמה.
הודעה כתובה נשמרת, אבל גם ההקשר שלה נשמר: מה נכתב לפניה ואחריה, ומי פתח את השיחה. אני עובר על כל ההתכתבות, לא רק על צילום המסך שצורף לתלונה.
ממליץ בחום!! איש שירות ברמה הכי גבוהה שאני מכיר!
שני מצבים שכדאי להכיר
תלונה מתוך המשפחה, ושחרור בתנאים
התלונה הגיעה מתוך הבית
כשהמתלונן הוא בן משפחה, לצד ההליך הפלילי בית המשפט רשאי לתת צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. הצו יכול לאסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה, גם אם יש לכם זכות בה, ולאסור להטריד אותו בכל דרך. בתיק כזה אני מתאם בין ההליכים, כי מה שנטען באחד יכול להשפיע על השני.
שוחררתם בתנאים מגבילים
שחרור בערובה יכול לכלול תנאים כמו איסור כניסה למקום מסוים או איסור קשר עם אדם מסוים (סעיף 48 לחוק המעצרים). אם תנאי מקשה עליכם, הדרך היא לבקש מבית המשפט עיון חוזר לפי סעיף 52 לאותו חוק, למשל כשהנסיבות השתנו, ולא להפר אותו.
שאלות נפוצות
שאלות שאני שומע בתיקי איומים
התשובות כאן כלליות. בתיק שלכם הפרטים משנים, ולכן כדאי לדבר איתי לפני שמחליטים משהו.
העונש המרבי לפי סעיף 192 לחוק העונשין הוא 3 שנות מאסר. זה המקסימום שקובע החוק, והעונש בפועל נקבע לפי הנסיבות ומתחם הענישה של התיק. יש גם תיקים שנסגרים בלי כתב אישום, למשל מחוסר ראיות או בהסדר מותנה.
כן. סעיף 192 חל על איום ״בכל דרך שהיא״, כולל הודעה כתובה. בנוסף, הודעות שיש בהן כדי להפחיד או להטריד שלא כדין יכולות להיות עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת, שהעונש המרבי עליה 3 שנות מאסר.
זה יכול לשנות. סעיף 192 דורש כוונה להפחיד או להקניט, ולא רק מילים קשות. הכוונה נבדקת לפי כל הנסיבות: מה נאמר, איך, ומה היה לפני ואחרי. כדאי לדבר עם עורך דין לפני שמסבירים את זה בחקירה.
באיומים לפי סעיף 192, המטרה היא להפחיד או להקניט. בסחיטה באיומים לפי סעיף 428, האיום נועד לגרום לאדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות. העונש המרבי על סחיטה באיומים הוא 7 שנות מאסר, ו־9 שנים אם המעשה או המחדל נעשו מפני האיום.
לפעמים. תיק יכול להיסגר, למשל, מחוסר ראיות או מחוסר אשמה. בנוסף, איומים הם עבירה מסוג עוון, ולכן תובע רשאי לסגור תיק כזה בהסדר מותנה לפי סעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי, אם לדעתו העונש המתאים לא כולל מאסר בפועל ואין לחשוד רישום פלילי בחמש השנים שלפני העבירה. בהסדר כזה צריך להודות בעובדות ולמלא תנאים, ולכן כדאי לבדוק אותו עם עורך דין.
לא בהכרח. ההחלטה אם להגיש כתב אישום היא של התביעה, לא של המתלונן. גם אם המתלונן חוזר בו, התביעה יכולה להמשיך בתיק לפי הראיות שיש בו.
כן. יש שתי דרכים שכדאי להכיר. בית המשפט רשאי לתת צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, שיכול לאסור להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה גם אם יש לכם זכות בה. בנוסף, שחרור בערובה יכול לכלול תנאי של איסור כניסה למקום מסוים (סעיף 48 לחוק המעצרים).
כמה שיותר מוקדם, ורצוי לפני החקירה. מה שתגידו בחקירה הראשונה ייכנס לתיק, ואי אפשר למחוק אותו אחר כך. שיחה אחת לפני יכולה לחסוך הרבה אחרי.
דברו איתי
חשודים באיומים? דברו איתי לפני החקירה.
שיחה אחת לפני שאתם מוסרים גרסה יכולה לשנות את התיק. ספרו לי מה נאמר ומה נכתב, ונבין יחד מה הצעד הבא.

